עמותת ה- GO CFOs לקשרי ממשל ומשק
קשרי ממשל_

כניסה לחברים רשומים

  שכחתי סיסמא
אודות העמותה

רו"ח דורון סדן: חוסר בהירות היא הבעיה הגדולה של חוקי המס בישראל

10/07/2013
הגדל

לאחרונה אושרו תקציב המדינה לשנים 2013-2014 וחוק ההסדרים הנלווה לו. עם זאת הביקורת עדיין מהדהדת במסדרונות לשכות עורכי הדין ורואי החשבון. "חוק ההסדרים צריך לכלול נושאים הדורשים פתרון חירום, טיפול מיידי ונקודתי", אומר דורון סדן, ראש מחלקת המסים של PwC Israel . "כל נושא הדורש חשיבה וחקיקה נרחבת צריך להיעשות בתהליך מסודר, מאורגן וארוך יותר. מטריד אותי שהחוק הפך לאמצעי להעברת שינויים שהיה מקום לבצעם דרך מהלך חקיקה מוסדר. המחיר שנשלם בסופו של דבר יהיה, שחלק מהנושאים לא יהיו מוסדרים עד הסוף ועקב כך, המשק עלול להיפגע".

לדברי סדן, "קיימים נושאים מהותיים שכלל אינם אמורים להיות חלק מחוק ההסדרים, כגון: נושאי טיפול בחברה נשלטת זרה, טיפול ברווחי שיערוך, בחברה משפחתית ועוד. מדובר בנושאים שבהחלט דורשים תיקון וחקיקה, אך לעניות דעתי הם אינם צריכים להיות מטופלים במסגרת חוק ההסדרים. חוק זה אמור לטפל בהעלאת שיעור המע"מ, בנושאים תקציביים מיידיים ולא בנושאים אשר להם השפעות נרחבות".

חוסר בהירות בנושאים מהותיים

סדן, המלווה מזה שנים חברות מהמובילות במשק בייעוץ בסוגיות מס ישראליות ובינלאומיות, אומר כי "מעבר לבעיית חוק ההסדרים, קיימת בארץ אי בהירות גדולה לגבי נושאים מהותיים הקשורים למיסוי, שאינם מטופלים כלל. חוסר בהירות הוא מתכון רע לכל הצדדים: הוא אינו טוב למשק, לחברות ולרשות המסים".. "כך למשל הגדרה של דיבידנד, כיצד מטפלים בשותפות, בדוחות מס מאוחדים ועוד, הם נושאים שכל חברה נתקלת בהם חדשות לבקרים והפתרון היחידי הוא לעשות רביזיה בפקודת מס הכנסה ולהסדיר את הטיפול בהם".

רוצים מערכת מס צודקת וברורה

"מעבר לכך שנדרש לספק פתרונות זמניים מיידים לטיפול בגירעון, צריך גם לחשוב כיצד אנו מעוניינים שמערכת המס תיראה בעתיד", אומר סדן. "הייתי רוצה לראות את מערכת המס בעוד מספר שנים כמערכת צודקת, שקופה, עם כללים ברורים ככל שניתן – הדבר ייטיב גם עם רשות המסים וגם עם החברות במשק. נדרשת מערכת מס עם חובת הגשת דוחות מס כוללת לכולם, גם לאנשים פרטיים (מעל רף מסוים), חובת גילוי לגבי עסקאות מסוימות ועוד". על פי הערכות שונות, היקף ההון השחור הינו 16% מהפעילות הכלכלית ואולי אף יותר. חלק מכך ניתן לצמצם באמצעות דיווח ואכיפה. סדן שעבד תקופה ארוכה בפירמה האמריקאית PwC US מציג לדוגמא את מערכת המס האמריקאית: "בארה"ב יש חינוך לדיווח אמת. קיימת הרתעה. צריכה להיות אכיפה ואבחנה ברורה בין אנשים שמשלמים מס אמת לבין אלו שלא," הוא אומר.

הזמן הנדרש להכנת דוח מס - מהגבוהים בעולם

"תפיסת העולם של רשויות המס צריכה להיות כזו שהופכת את הדיווח ואת תשלום המסים לנישומים הצייתנים שומרי החוק, לקלה, מהירה וברורה ככל האפשר. על פי נתוני דו"ח שהוציא הבנק העולמי בשיתוף עם רשת PwC העולמית כמות הזמן שמושקעת בישראל להכנת דוח מס – היא מהגבוהות בעולם," אומר סדן. "השינוי ניתן לביצוע תוך הקטנת האינטראקציה מול הרשויות, הקטנת מספר הפניות של הנישום לרשות המסים ועוד. בכך, יצטמצם הזמן שהנישום משקיע ובמקביל גם הזמן שהרשות משקיעה. מנגד, ינקטו נגד נישום אשר לא יגיש דיווח אמת לרשות המסים אמצעים קשים שימנעו זאת. "במקרים רבים, ישנה אינטראקציה רבה ובזבוז משאבים אל מול נישומים צייתנים".

"כמו כן", אומר סדן, "מעבר לכך שהנטל המוטל על חברות ובמקביל על רשות המס הוא בלתי אפשרי, לעיתים אף צריך להתנהל עם פקודה ששנים רבות לא עשו בה שינויים והיא נדרשת לתיקונים רבים. טובת הרשות היא לקחת את פקודת מס הכנסה ולעשות בה שינוי, להסדיר את אותם הנושאים המהותיים, שכל אחת מהחברות במשק נתקלת בהם ביום יום. הדבר יאפשר לרשות להשקיע משאבים בחיפוש אחר ההון השחור, להתעסק בנושאים חשובים, לקיים דיונים מקצועיים ובמקביל הדבר גם יגדיל את הוודאות והבהירות של מערכת המס."

הקלה בירוקרטית על משקיעים זרים

באופן כללי, מערכת מס צודקת, שקופה, ברורה ויעילה תשפיע לחיוב גם על התנהלות משקיעים זרים ועל נכונותם להשקיע בארץ. סדן טוען כי למרות שבממשלה אומרים שיש עניין לעודד משקיעים זרים, נעשות פעולות המקשות על פעילותם בארץ. "משקיעים אוהבים וודאות וחוסר הוודאות במדיניות המסים, הכוללת שיעורי מס משתנים, יוצרת בעיה," אומר סדן. הזרים נאלצים להתמודד עם אינטראקציה מייגעת מול רשויות המס. למשל קיימים מקרים רבים בהם המשקיע מעוניין להוציא כספים מהארץ ותהליך זה עבורו הוא ארוך. דוגמא נוספת הינה שינויי החקיקה, בעניין מפעלים מאושרים, דבר המשפיע על החלטותיהם לגבי פעילות בארץ. "אסור לשכוח שיש לזרים אלטרנטיבות השקעה נוספות מלבד מדינת ישראל והם לוקחים בחשבון שיקולים שונים כשהם בודקים את השקעותיהם, בין היתר, הם בודקים תשואה אשר לוקחת בחשבון את שיעורי המס, כמו גם שיקולי נוחות בירוקרטית." הוא אומר.

"רשות המסים ומשרד האוצר צריכים להקים יחידה לטיפול במשקיעים זרים, בכדי שתהיה לזרים כתובת מסודרת שמטרתה לטפל בהם באופן היעיל ביותר." "אסור לנו לשכוח שגם מדינות אחרות מעניקות הטבות מהותיות על מנת לעודד השקעה של זרים בארצם".

מס חברות – פתרון מהיר עם בעיות

למדינת ישראל גרעון וחוב חיצוני גדולים מאד. בשנים האחרונות נקבע מעין תקן של מדיניות פיסקלית הקובע כי גירעון הממשלה לא יעלה על שיעור של 3% מהתוצר. עם זאת, בעקבות המשבר הכלכלי העולמי שפרץ בשנת 2008 פרץ הגירעון ועלה מעל לשיעור שנקבע. במידה והגרעון לא יטופל ודירוג ישראל ישתנה, לכל אחוז שינוי תהיה השפעה של מיליארדי שקלים על ההוצאה הממשלתית בכל שנה. כחלק מהרצון להגדיל את הכנסות המדינה, החליטו במשרד האוצר להעלות את מס החברות ב 1.5%. "ברור לכולם שצריך לטפל בגרעון דרך ההכנסות או ההוצאות," אומר סדן. "השאלה המרכזית היא האם צריך להעלות מס חברות כפתרון מהיר לגרעון. יש מדינות בהן במשך שנים דווקא דגלו בהקטנת מס החברות בכדי להאיץ את פעילות המשק. בכל מקרה, גם אם זה נעשה ומס החברות עלה, לטעמי זה צריך להיעשות כהוראת שעה וזאת על מנת לשדר למשקיעים שמדובר בצעד זמני שנועד לטפל בגירעון ולא בשינוי קבוע." סדן מצביע על בעיות הקשורות להעלאת מס החברות כדוגמת בחירת חברות שונות בעבר, כחלק מחוק עידוד השקעותהון, באם להיחשב כמפעל מוטב או מפעל מועדף. לאחר שחברה הודיעה על בחירתה, היא אינה יכולה לחזור בה להגדרה הקודמת. כיום, במידה ויעלו למפעל מועדף את שיעור המס, חלק מהחברות יאלצו לשלם את המס הגבוה "אם שיעור המס היה ידוע להם מראש, אולי הן לא היו בוחרות לעבור", אומר סדן. "צריך למצוא פתרונות לכך - אולי לאפשר להן לחזור מהבחירה, או להמשיך לאפשר לחברות שעברו לשלם את שיעור המס הישן אליו התכוונו מראש ולהשאיר להם את ההטבות עליהן סוכם."

שיעור המס בישראל בטווח ממוצע ה- OECD? אולי המס הסטטוטורי

רשות המסים טוענת כי שיעור המס של החברות בישראל העומד על 26.5% נמצא בטווח הממוצע של ה- OECD. סדן טוען כי הבדל גדול נמצא בעיקר בין המס הסטטוטורי הקבוע בחוק לבין המס האפקטיבי אותו משלמות החברות. "נכון שבישראל החברות שנהנות מהטבות מס דרך מפעל מוטב ומועדף משלמות מס נמוך יותר, אך לחברות רגילות שיעור המס האפקטיבי גבוה יותר מ 26.5%, בשל הוראות שלמות הקשורות להוצאות מימון, לחוסר היכולת לקזז הפסדים אחורה,להגיש דוחות מס מאוחדים, להפחית נכסים בלתי מוחשיים ועוד. לכן לבוא ולומר שאנו דומים לOECD , זה נכון אולי במס הסטטוטורי אך לא במס האפקטיבי."

לכתבות נוספות

עבור לתוכן העמוד