כניסה לחברים רשומים |
|
מעל 50% מהמינויים לדירקטורים בחברות הממשלתיות אינם מבוצעים |
|||
1/10/2013 | |||
"השרים אינם ממלאים את חובתם הניהולית ואינם ממנים דירקטורים לחברות הממשלתיות", כשל זה מתווסף על הטיוב הנדרש בהרכב הדירקטוריונים בחברות הממשלתיות. לפי העמותה, משרד האנרגיה והמים מחזיק 101 משרות דירקטורים פנויות או שצריכות להתפנות בתוך 3 חודשים. הדבר מהווה 61% של חוסר בדירקטורים. משרד התחבורה אינו מאייש 56 משרות דירקטורים, המהווים 55% מסך המשרות בחברות שתחת ניהולו. במשרד הבינוי והשיכון, 53 משרות פתוחות, דבר המהווה תת-איוש של 70%. במשרד התיירות, 47 משרות פתוחות המהוות תת-איוש של 45%. במשרד הגנת הסביבה תת-איוש של 58%.
המצב מחייב רפורמה במינויים. מנתוני סוף אוקטובר ניתן לראות כי המצב מחמיר: מ-300 משרות דירקטורים פנויות (או שעומדות להתפנות) בסוף יוני 2013, גדל המספר ל-360 בסוף אוגוסט, ול-428 בסוף אוקטובר. יוזמת משרד האוצר לשינוי תהליך מינוי הדירקטורים היא יוזמה חשובה וברוכה. קריטית לתרומתן הכלכלית של החברות הממשלתיות והשגת מטרותיהן. קונספט "נבחרת הדירקטורים" של אורי יוגב הוא אופציה חשובה ומרכזית בשיפור המצב. בזמנו ניתנה הצעה מרוככת יותר לפיה יוגבל תהליך מינוי הדירקטורים ע"י השרים עד לשלושה חודשים לפני תום כהונתו של הדירקטור הקודם. במידה ולא יגיעו השרים הנוגעים בדבר להבנה, יוצא המינוי לועדת מינויים חיצונית, שתבחר מינויים מקצועיים ראויים. לאור ביצועיהם הדלים של השרים בנושא המינויים כפי שהוצגו לעיל, נדמה אין כל צידוק לטענותיהם כנגד הרפורמה המוצעת. |
|||
|
|||