יעל אנדורן:ניגוד עניינים בין העמקת הגביה לעידוד ההשקעות

הגדיל את העוגה

ה-CFOs סבורים כי החוק לעידוד השקעות הון הוא חוק חשוב שהביא ומביא ערך רב למדינה ולמשק, לתעסוקה ולהצבתה של ישראל בחזית הטכנולוגיה העולמית. החוק סייע לחברות ישראליות להתחרות בעולם ולייצר תעסוקה יציבה בישראל, אך אפשר וצריך לעשות עוד להגדלת העוגה. וויבר (Viber) היא דוגמה לתעשיה שלמה המתקיימת בזכות הידע והיזמות של כוחות ישראליים וכולנו מפסידים מכך שבחרה לפעול מחוץ לישראל. ההנחה כי החברות או פעילותן העסקית יהיו כאן בכל תנאי פשוט אינה נכונה. מסלול המס מאפשר הבאת הכנסות לישראל ללא הוצאה תקציבית. המשוואה של היקף הכנסות המדינה ממסים היא של שיעור המס כפול היקף ההכנסות בישראל. שיעור המס הוא החלק הפופוליסטי של המכפלה – גם בסיס המס (היקף ההכנסות בישראל) קריטי.

ה-CFOs בישראל פועלים מתוקף שתי מחויבויות – המחויבות להשיא תשואה לבעלי המניות ולפעול משיקולים כלכליים יחד עם מחויבותם להגדלת הפעילות העסקית בישראל ולחיזוק המשק.

החברות כיום פועלות בעולם גלובלי, ולכן נדרשות תמיד לבדוק את ההזדמנויות שמציעות מדינות אחרות. "ישראל איננה תחרותית לעולם", טוענים ה-CFOs, "לא בגובה מס החברות ולא בעלות העובדים" (ראו גרף במסגרת). ישנן חברות ישראליות שרוכשות פעילות בחו"ל ולא מביאות אותה לישראל בגלל המס הגבוה, ישנן חברות שכלל לא פועלות בישראל – ויש בכך אובדן הזדמנות במשיכת השקעות זרות שכרגע בוחרות שלא לפעול בישראל ורובן הגדול של החברות יכולות להעביר פעילויות לחו"ל ו/או לפתוח שם קווי ייצור ופעילויות חדשים. "ככלל אצבע" הוא כי חברות תוכנה יכולות להעביר את פעילותן לחו"ל בתוך 5 שנים וחברה עם מפעל יצרני – בתוך 10 שנים.

להוציא את האחריות לחוק מרשות המסים

"שמו את רשות המסים בניגוד עניינים מובנה", טוענים ה-CFOs וקוראים להעברת האחריות למנכ"ל משרד רה"מ או מנכ"ל האוצר. "לא ייתכן שהגורם שאחראי על העמקת הגביה יהיה אחראי במקביל על הטבות מס למשיכת השקעות ושימורן". רשות המסים אמנם תישאר הפעילה בשטח, שכן היא מוציאה שומות ומאשרת אותן, אולם הסמכות למדידה אפקטיבית של החוק, לפרשנות, אכיפה ובקרה על יישומו צריכה להיות תחת גוף על, שיהווה גם גוף ערר על פרשנויות רשות המסים לחוק.

לסיום, טוענים ה-CFOs, כי יש לוודא את יציבות ההטבות ואיסור פרשנות בשטח המקטינה את כוונת המחוקק, כמו למשל הפרשנות המשתנה של היקף הייצור הנדרש בישראל שהתחיל ב-75% והיום עומד על 90%.