"אין מה לרפא חוק עקום - להשליך את חוק עידוד השקעות הון לפח"

ועדת אנדורן לבחינת ההטבות מכוח חוק עידוד השקעות הון מצויה בימים אלה בעיצומם של הדיונים לגיבוש המלצותיה לתיקון החוק. בימים הקרובים עתיד משרד האוצר לפרסם את ניירות העמדה שהוגשו לוועדה בראשות מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן, בנוגע לתיקונים הנדרשים בחוק העידוד ולשאלה האם יש לבטל את הטבות-העתק המוענקות לחברות הגדולות במשק, בהן טבע, כיל, צ'ק פוינט ואחרות.

העמדות שהובעו בפני הוועדה מגוונות - החל מהצעות לניסוח מדויק יותר של מטרות החוק והענקת ההטבות מכוחו, דרך הוספת הטבות לחברות שכיום אינן נהנות מהחוק וכלה בביטול מלא של כל ההטבות ושל החוק בכלל.

לפי דוח הכנסות המדינה, חוק עידוד השקעות הון העניק ב-2011 לחברות יצואניות בלבד, לרבות 4 חברות הענק כאמור - טבע, אינטל, כיל וצ'ק פוינט - כ-6.9 מיליארד שקל, זאת לעומת 5.8 מיליארד ב-2010 - גידול של כ-1 מיליארד שקל ולעומת 2.3 מיליארד שקל לפני עשור. אותן 4 חברות קיבלו מהמדינה הטבות מס של כ-3.88 מיליארד שקל רק בשנת 2010, שהם כ-70% מכלל הטבות מס במסגרת החוק שניתנו באותה שנה.

כך, שיעור ההכנסות הפטורות זינק מ-17% למשקל עתק של כ-77% מההכנסות. כלומר, על כל 100 דולר שהחברות הגדולות קיבלו - 77 דולר היו פטורים ממס. כתוצאה מכך, מס החברות האפקטיבי ששילמו אותן חברות עמד על 3.3% בלבד, זאת לעומת מס חברות רגיל שעמד אז על 25% והגיע כבר ל-26.5% - פער של 23.2 נקודות אחוז.

ההטבות עוררו ביקורת ציבורית עזה, במיוחד על רקע העלאת המסים המשמעותית שחלה בשנתיים האחרונות, לרבות העלאת המע"מ ומס הכנסה ליחידים ולשאר החברות הלא מוטבות (בעיקר לעסקים קטנים ובינוניים).

כצפוי, ארגונים המייצגים תעשיינים, גופים גדולים במשק, בהם טבע והתעשייה האווירית, וחברות ועסקים קטנים הביעו את עמדתם בפני הוועדה שקיימה עד כה 10 מפגשים.

כך למשל, בנייר עמדה שהגיש לוועדה אייל דשא, נשיא ומנכ"ל טבע, טוענת החברה כי יש להתאים את הנוסחה הקיימת היום בחוק ליתרונותיה של ישראל, למציאות הגלובלית וליעדי הממשלה, ולפתח מנגנונים הרלוונטיים לסוגי התעשייה וליעדים פרטניים אותם מבקשת המדינה לקדם.

כך למשל, טוענת טבע כי החוק הנוכחי מעודד תעסוקה בעלת מאפיינים מוגבלים ואינו מתמרץ תעשייה חדשנית וחברות עתירות ידע, וכי הדבר גורם להקצאת מעוותת של מקורות על-ידי המדינה.

דשא מציע כי "יש להוסיף פרמטרים המתאימים לעת הנוכחית ומבטאים את תרומתן של החברות למשק הישראלי, ובכלל כך: בחינה כוללת של התועלות והערכים שבפעילותה של החברה הפועלת מכוח החוק אשר יש בהם כדי לשקף מדיניות הממשלה כגון יצירתם של מרכזי פיתוח בישראל; העסקת עובדים עתירי ידע כגון מהנדסים או מדענים; צמצום תופעת בריחת המוחות מישראל; השקעה בטכנולוגיות מתקדמות; פיתוח קניין רוחני בישראל והותרתו בבעלות הישראלית והגברת התחרות הבינלאומית".

"ליצור חוק חדש"

שינוי אחר, המתבקש על-ידי התעשייה האווירית, מבקש להרחיב את רשת ההטבות גם לחברות ממשלתיות בבעלות מלאה. במסמך שהגישה לוועדה באמצעות סמנכ"ל הכספים שלה, רו"ח אייל יוניאן, מבקשת החברה הממשלתית לסייג את סעיפי החוק הקובעים כי חברה ממשלתית בבעלות מלאה אינה זכאית להטבות מכוח חוק העידוד, ולקבוע כי "חברה ממשלתית בבעלות מלאה תהיה זכאית להטבות מכוח החוק בתנאי שעיקר הכנסותיה (יותר מ-50%) הן מחוץ לישראל; היא אינה מחזיקה במונופול על משאב של המדינה; והיא אינה חברה-בת בבעלות מלאה של חברה כאמור".

איגוד לשכות המסחר הגיש אף הוא נייר עמדה, שבו צוין כי "היה עדיף להתחיל בתהליך הדרגתי של סגירת החוק במתכונתו הנוכחית ויצירת חוק חדש".

ואולם, בנייר העמדה הוצעה גם חלופה של תיקונים במבנה הקיים של החוק הכוללים, בין היתר, שינוי מסלול הטבות המס הקיים על-ידי העלאת שיעור היצוא כתנאי בסיס לקבלת הטבות המס לשיעור של 40% וקביעת תקרה הדרגתית להטבת המס על בסיס קריטריונים שונים מסך הטבות (למשל חלקה של חברה בסך הטבות המס לא יעלה על המס).

עוד מוצעים שינויים בתנאים לחברות קטנות ובינוניות, וכן להתייחס בנפרד מהחוק הכללי לנושא של משיכת חברות בינלאומיות לישראל.

בין הגורמים הנוספים ששלחו את עמדותיהם לוועדה היו איגוד התעשייה הקיבוצית, עמותת ה-CFOs לקשרי ממשל ומשק, החברה לפיתוח הגליל, המכון לאחריות תאגידית, מנכ"לים וסמנכ"לים של חברות קטנות ובינוניות, פירמות רואי חשבון ועורכי דין מומחים מתחום המס, בהם משרד רואי החשבון קוסט-פורר-גבאי Ernst & Young, רו"ח אבידור אבני ועו"ד אבי נוב.

ואולם, ההצעות לתיקון החוק הגיעו גם מגורמים פחות מוכרים, יועצים כלכליים שאינם מייצגים אף גוף מוכר ואף מ"אזרחים מודאגים" שדרשו לבטל את החוק כליל.

וכך כתב לוועדה אזרח שביקש שלא לפרסם את שמו: "איני כלכלן, אני רק שכיר שמעניין אותו המצב ולהיכן ולמי הולך הכסף. המלצתי לבטל את חוק עידוד השקעות הון. החוק מעודד את בעלי ההון על-ידי מתן כסף להם, אך אינו יוצר אצלם תמריץ להשקעה נוספת ואינו יוצר עוד תעסוקה בפריפריה. זאת איני אומר, את זה אומר מחקר של גיא נבון ורוני פריש מבנק ישראל - מחלקת המחקר... אין מה לנסות לרפא חוק עקום. יש להשליכו לפח. עכשיו".

הערכות: קריטריון היצוא לא יהיה בלעדי

"הפוקוס החדש של חוק עידוד השקעות הוא להבטיח שהוא יקדם תעסוקה איכותית, ואנחנו לא בטוחים שהקריטריון של יצוא יהיה תנאי בלעדי", כך אומר היום (ב') גורם בכיר בוועדת אנדורן.

"הטרייד-אוף כעת הוא בין הגידול החד במתן הטבות שאינן בהכרח קשורות לתועלת הציבור - ואנו עוסקים לא מעט בשאלה איך למדוד את התועלת - לבין המשך יציאתם של משקיעים מהמשק", מסביר הגורם.

לדבריו, "אנו בוחנים עדכון של הקריטריונים שהלכו רחוק מדי במסלול ירוק ולא בהכרח קולעים למטרה".

נזכיר כי המסלול הירוק מעניק הטבות מס מופלגות לחברות תעשייתיות שמייצאות רבע מהמחזור שלהן לפחות. בוועדה מבינים כי השינויים שנעשו ב-2011 במסגרת ועדת שני עדיין משקפים את המסלולים המקוריים, ולכן צפויים שינויים הן בנושא הקריטריונים והן בשיעורי המס.

סוגייה לא פחות חשובה שגרמה לרוב הביקורת היא חוסר מגבלה בהטבות. הסוגייה הזו טרם הוכרעה, אך נראה כי גם תיקבע מגבלה.