קשר רשות-נישומים ושיחה עם מנהל רשות המסים, עמותת ה-CFOs לקשרי ממשל ומשק
שומות מנופחות והתנהלות מול פקידי שומה
נושא משמעותי נוסף שעלה במפגש הוא תופעת השומות המנופחות ואופן ניהול הליכי ביקורת מול נישומים. הוצג מקרה שבו דרישת מס התחילה סביב מיליוני שקלים בודדים, ובהמשך תפחה לצווים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים — כאשר בסופו של דבר בית המשפט קבע כי המס המגיע הוא אפס.
מנהל רשות המסים הבי ע הסכמה מלאה עם הביקורת והגדיר את התופעה כאחת הבעיות שיש לעקור מהמערכת. הוא התייחס גם לאיומים בהליכים פליליים במהלך משא ומתן, לשימוש בתיקים אישיים של מייצגים כאמצעי לחץ, ולהוצאת צווים שאינם משקפים עמדה מקצועית סבירה.
המסר שהועבר היה חד: אם קיים חשד פלילי, יש לטפל בו במסלול המתאים — אך אין להשתמש בו כאיום במסגרת דיוני שומה. כמו כן, גם כאשר משא ומתן מתפוצץ והמחלוקת עוברת להליך משפטי, הצווים צריכים להיות אמיתיים, סבירים ומבוססים, ולא מנופחים לצורכי לחץ.
מענקי מלחמה ופיצויים
במפגש עלתה גם סוגיית מענקי המלחמה והפיצויים לחברות. הוצגו קשיים טכניים וביורוקרטיים שמקשים על חברות לקבל את המענקים, במיוחד במקרים מורכבים יותר. מנהל הרשות הציג את היקף ההתמודדות החריג של רשות המסים מאז פרוץ המלחמה: כ-600 אלף תביעות נזק עקיף וכ-100 אלף תביעות נזק ישיר.
לצד זאת, הודגש כי למעלה מ-95% מהתביעות שולמו והסתיימו. הרשות גייסה כ-300 עובדים לטיפול בפיצויים, לצד גיוס וה כשרה של מפקחים נוספים, והציבה יעד להתקדמות משמעותית בטיפול בתביעות המורכבות.
גביית המסים בשנת 2024
מנהל רשות המסים התייחס גם לביצועי הגבייה בשנת 2024, שהיו גבוהים משמעותית מהתחזיות שניתנו בתחילת המלחמה. לדבריו, הרשות צפויה הייתה להגיע לגבייה של כ-442–443 מיליארד שקל, לעומת תחזית מקורית של כ-404 מיליארד שקל — פער של כ-38–39 מיליארד שקל.
בין הגורמים לגבייה הגבוהה צוינו הזרמת פיצויים ותשלומי מילואים למשק, חוזקת המשק הישראלי, ביצועי חברות הביטחון, המאבק בכלכלה השחורה, הפעלת חשבונית ישראל, הקדמת רכישות בעקבות עליית המע"מ, והקדמת יבוא רכבים חשמליים בשל שינויי מס.
החלטות והמשך עבודה
בסיום המפגש הוסכם על קיום פגישות המשך ממוקדות עם רשות המסים. בין היתר, סוכם לקיים דיון ייעודי בממצאי הסקר יחד עם נציגי העמותה והסמנכ"לים הרלוונטיים ברשות, במטרה לתרגם את הנתונים לתהליכי עבודה ולשיפור בפועל.
בנוסף, הוסכם לקיים דיון המשך בנושא השומות, האגרסיביות בדיונים מול פקידי שומה, מנגנוני ה-Ruling, מענקי המלחמה ונושאים נוספים שעלו מהשטח. מנהל הרשות ביקש לקבל מקרים פרטניים של התנהלות בעייתית, והתחייב לטפל בהם תוך שמירה על דיסקרטיות.
שורה תחתונה
המפגש שיקף שיח ישיר, מקצועי וחשוב בין קהילת ה-CFOs לבין רשות המסים. מצד אחד, הוצגו נתונים ברורים על פערים, חוסר ודאות ואתגרים משמעותיים בהתנהלות מול מערכת המס. מצד שני, ניכרה נכונות מצד רשות המסים להקשיב, להכיר בבעיות, להפיק לקחים ולייצר ערוצי עבודה ישירים עם המגזר העסקי.
הערך המרכזי של המפגש היה בהפיכת חוויית השטח של החברות לכלי עבודה עבור מקבלי ההחלטות — ובחיזוק התפקיד של פורום CFO כגורם מקצועי שמחבר בין הנהלות הכספים במשק לבין הרגולטורים הכלכליים המרכזיים.
המפגש עסק בקשר שבין המגזר העסקי לרשות המסים, על רקע ממצאי סקר ייחודי שערכה עמותת ה-CFOs לקשרי ממשל ומשק בשיתוף רשות המסים. הסקר נועד לשקף לרשות את חוויית השטח של החברות בישראל: רמת הוודאות המיסויית, איכות הממשק מול יחידות הרשות, יעילות מנגנוני ה-Ruling, אופן ניהול ביקורות מס והשפעת סוגיות מס על קבלת החלטות עסקיות.
ממצאי הסקר המרכזיים
הסקר כלל 184 משיבים ממגוון מגזרים, בהם חברות גדולות במיוחד: 44% מהחברות שהשיבו הן בעלות מחזור מכירות של מעל מיליארד שקל, ולמעלה ממחציתן מעסיקות מעל 500 עובדים.
אחד הממצאים הבולטים שעלו הוא תחושת אי-הוודאות המיסויית במשק. מעל 50% מהמשיבים סבורים שקיימת אי-ודאות מיסויית משמעותית, ו-79% מעריכים כי גובה המס הקבוע בחוק אינו משקף בהכרח את הסכום שישולם בפועל. בנוסף, 37% מהחברות ציינו כי סוגיות מס משפיעות על החלטות הנוגעות להרחבה, שינוי או הוצאת פעילות מישראל.
גם חוויית העבודה מול יחידות רשות המסים קיבלה ביטוי משמעותי בסקר. אף יחידה ברשות לא קיבלה דירוג גבוה מ-3 מתוך 4, ובתחום ה-Ruling עלו קשיים מהותיים: ביותר ממחצית מהמקרים קבלת החלטת מיסוי אורכת מעל חצי שנה, 47% מהחברות ויתרו על עסקאות בשל היעדר תשובה מהירה, ו-73% מהחברות ציינו כי לעיתים הן אינן פונות כלל ל-Ruling ופועלות לפי שיקול דעתן.
חוק הרווחים הכלואים ותהליך החקיקה
חלק מרכזי במפגש הוקדש לחוק הרווחים הכלואים. מנהל רשות המסים הסביר כי החוק נולד מתוך צורך תקציבי חריף בעקבות המלחמה ומתוך רצון לטפל בעיוותים במערכת המיסוי הדו-שלבי. לדבריו, מדובר באחד השינויים הדרמטיים ביותר במערכת המס בעשרים השנים האחרונות.
במקביל, הועלתה ביקורת מצד משתתפים על אופן קידום החקיקה. נטען כי חוק בעל השפעה כה רחבה על המגזר העסקי היה צריך להתגבש מראש בשיח עמוק ומסודר יותר עם נציגי החברות, הלשכות המקצועיות והאיגודים הרלוונטיים, ולא תוך כדי תיקונים רבים במהלך הדיונים בכנסת.
מנהל הרשות הכיר בכך שהתהליך היה מורכב, ציין כי חלק מהשינויים שבוצעו משקפים דווקא קשב לעמדות שעלו מהשטח, והתחייב להפיק לקחים. הוא הדגיש כי ככל שיתגלו עיוותים או בעיות ביישום החוק, הרשות תפעל לתיקונם, במיוחד לקראת שנת 2026 שבה עיקר משקל החוק צפוי להיכנס לתוקף.
להקלטת המפגש>>

נחמה בן מאיר CFO ORBS Group ויו"ר ועדת מסים בעמותה הציגה את תוצאות סקר חווית העבודה של הנישומים מול רשות המסים. שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים בישראל שוחח עם עו"ד טל עצמון שותף מנהל, גולדפרב גרוס זליגמן על חלק מהנושאים שעלו בסקר ה-CFOs כמו גם בתהליך החקיקה של רווחים כלואים. הוחלט על הקמת צוותי עבודה משותפים של ה-CFOs עם הרשות לשיפור תפקוד הרשות מול הנישומים הגדולים.
נחמה בן מאיר CFO ORBS Group ויו"ר ועדת מסים בעמותה הציגה את תוצאות סקר חווית העבודה של הנישומים מול רשות המסים. שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים בישראל שוחח עם עו"ד טל עצמון שותף מנהל, גולדפרב גרוס זליגמן על חלק מהנושאים שעלו בסקר ה-CFOs כמו גם בתהליך החקיקה של רווחים כלואים. הוחלט על הקמת צוותי עבודה משותפים של ה-CFOs עם הרשות לשיפור תפקוד הרשות מול הנישומים הגדולים.
להקלטת המפגש>>